077-340-9500

פתרונות חירום מתקדמים בע"מ       משרד: 077-340-9500       פקס: 077-340-9600      חירום: 057-340-9500 
כל הזכויות שמורות


 

עזרה ראשונה במקום העבודה אתגר מול כסת"ח

 

 

 

מאמרים

 היערכות לחירום בארגונים – עזרה ראשונה
 
אירוע חירום הוא אירוע שאינו מטופל במסגרת השגרה. קריסת מערך המחשוב, עומס יתר על קווי מחלקת המכירות, דליפה מקו כימיקלים במחלקת היצור, שריפה או פציעה של עובד כולם מהווים דוגמאות לאירועי חירום. לקחי אירועי 11 ספטמבר הצביעו כי ארגונים שנערכו כראוי חזרו לתפקד תוך שלושה ימים ארגונים שלא נערכו או שהיערכותם לקתה בחסר, נעלמו.
 
בישראל נכון להיום (2011) נושא העזרה ראשונה מפוזר בין כל רשויות השלטון ומשרדי הממשלה על פני תקנות, חוזרים, הוראות, אזכורים עקיפים וחוקים לא ספציפיים בהקשר לעניין ממוקד לדוגמא: הכשרת עזרה ראשונה למדריכי ירי או חובת הגשת עזרה ראשונה במקרה תאונת דרכים.
 
בהיעדר חוק בנושא עזרה ראשונה ובמטרה לשפוך אור ולהבהיר נושאים ומושגים ודרישות בסיסיות נסקור מן הפרסומים הבולטים של ארגונים בינלאומיים מובילים כדוגמת OSHA-USA הוא מנהל הבטיחות והבריאות האמריקאי ואיגוד הלב האמריקאי (American Heart Association) הגוף החוקר והמנחה בנושאי החייאה ועזרה ראשונה המוביל בעולם המערבי.
 
עזרה ראשונה היא רצף פעולות אבחון וטיפול הניתנים לביצוע על ידי הנפגע או עובר אורח בעזרת ציוד רפואי מינימאלי, אמצעים פשוטים ואף ללא כל ציוד, סמוך ככל האפשר לפגיעה עד הגעת עזרה מקצועית כל זאת במטרה למנוע נזק, סיבוכים, נכות ומוות (AHA).
 
מגיש עזרה ראשונה במקום העבודה הוא מי שהוכשר בביצוע הערכה רפואית ובהגשת סיוע רפואי ראשוני במצבי חירום מוגדרים תוך שימוש בציוד רפואי מוגדר ומגבל עד הגעת סיוע רפואי מקצועי (OSHA).
 
דום לב פתאומי (Sudden Cardiac Arrest) או (Sudden Death) הוא אירוע חד, לא צפוי ולרוב בקרב אנשים בריאים. הדוגמאות רבות, המפורסמות ביותר הן אודות קריסה של ספורטאי עילית אשר לכאורה אמורים להיות רחוקים מאירועים מעין אלה ועוברים בדיקות רפואיות מחמירות.
הסטטיסטיקה מצביעה כי דום לב פתאומי מתרחש בישראל מידי שעה! כ 40 איש ביממה ! כ-11,000 איש בשנה!  נתוני AHA אודות שיעור ההישרדות מאירוע דום לב פתאומי מחוץ לכותלי בית החולים עומד על כחמישה (5%) אחוזים בלבד!
 
אירוע מעין זה המתרחש במקום העבודה הוא טראומטי, מציף רגשות, ומותיר את הסובבים לרוב חסרי אונים ועם לא מעט רגשות אשם וחרטה על חוסר היערכות מוקדמת וכמובן פגיעה באמון העובדים בהנהלה. השבועות הראשונים אחרי אירוע עזרה ראשונה מאופיינים במסעות רכש אגרסיביים, שיטה זו היא לכל היותר חוכמה בדיעבד.
 
מערך עזרה ראשונה בארגון חייב להיות חלק מתוכנית הבטיחות והגהות הארגונית המושתת על מידע ומיושמת באופן מקצועי באופן המשכלל, בין היתר, את דרישות החוק, סיכונים נוספים, זמני התגובה של ארגוני החירום באזור וגורמים תורמים אחרים. בין הטעויות הנפוצות שניתן לראות כיום בתחום תכנון מערך העזרה ראשונה בארגונים הוא חוסר איזון בין מרכיבי המערכת: רכש לא מושכל, הדרכה עודפת או חסרה, חוסר בהירות או היעדר תיאום בין גורמים פנים ארגוניים באשר לתפקידם בשעת שגרה ובשעת חירום.
 
על פי OSHA מערכת עזרה ראשונה ארגונית צריכה להיות מושתת באופן מנהלי על ארבע יסודות: הנהלה ומעורבות עובדים, ניתוח מאפייני העבודה, תוכנית מניעה ובקרה על סיכונים ותוכנית הבטיחות. כמובן שאין להתעלם מידע מקצועי מבוסס מחקר (Evidence Based) וברמת הוכחה גבוהה (Level Of Evidence), היכרות מעמיקה עם גורמי החירום, הכרת ציוד רפואי והבנה על התאמתו לאוכלוסיה בארגון  ולאוכלוסיות מיוחדות אחרות בארגון, רכש המתאים לרמת ההכשרה בארגון, לרמת הסיכונים (לרבות המשפטיים), נהלי הפעלה מציאותיים, רענונים מקצועיים ותרגילים תקופתיים וכל אלה תוך שמירה על איזון בין המרכיבים.
 
אין להתעלם מהתועלת הכלכלית הגלומה בקיום מערך עזרה ראשונה ארגוני איכותי. תועלת זו מושגת על ידי צמצום עלות לארגון כתוצאה מתאונות עבודה, צמצום אבדן ימי עבודה כתוצאה מפניה לשירותי רפואה מחוץ לארגון ותחושת ביטחון שהוכחה כתורמת ליעילות.
 
הכותב הינו רוני ליפס
מחברת פתרונות חירום מתקדמים המתמחה בהקמת מערכות חירום ארגוניות
www.ae-sol.com  052-3457111